החלטה בתיק ת"פ 1038-07

1.         כנגד הנאשמת 2, ענבל בכור (להלן - הנאשמת) הוגש כתב אישום בגין עבירה על הוראות סעיפים 2(א), 2(ב)(2), 2(ב)(3) ו- 5 לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991.

2.         במסגרת הכרעת הדין הגיעו הצדדים להסדר טיעון פתוח  לגבי הנאשמים.  לאחר הכרעת הדין, ביקש ב"כ הנאשמים לשלוח את הנאשמת לקבלת תסקיר מבחן - בקשה לה התנגדה ב"כ המאשימה.

3.          טיעוני המאשימה בתמצית -

            א.         אין מקום להורות על הגשת תסקיר שירות מבחן בעניינה של הנאשמת.

ב.         הכלל המנחה בעניין הוא כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו.

ג.          הנאשמת הורשעה בעבירות חמורות של הפרת אחריות נושא משרה ביחס להעסקה שלא כדין של שני עובדים זרים, בשני אירועים שונים, ובהפרת זכויותיהם הסוציאליות של אותם עובדים.

ד.         בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל (פ"ד נב (3) 337) (להלן - הלכת כתב) נקבע כי בקיומם של שני גורמים מצטברים תתאפשר הימנעות מהרשעה - הראשון קובע כי על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, והשני קובע כי סוג העבירה מאפשר לוותר, בנסיבות המקרה המסוים, על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים כגון מהותה של העבירה והצורך בהרתעת רבים.

ה.         בענייננו, אין המדובר בחריג המצדיק הימנעות מהרשעה. באשר לתנאי הראשון שנקבע בעניין כתב, בקשת הנאשמת הינה בקשה כללית וכוללת טענות בעלמא לעניין נתוניה האישיים. גילה הצעיר של הנאשמת, העדר עבר פלילי או "כתם" שתישא הנאשמת כנטען בבקשה, אינם מהווים נסיבות בעטיין יש לקבוע כי ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומה, בשים לב למימד האישי אשר מיוחס לנאשמת בעצם הגדרת העבירות בהן הורשעה.

ו.          באשר לטענת הנאשמת לפיה הרשעה תפגע בעבודתה בדואר ישראל - דואר ישראל הינו חברה ממשלתית ולא משרד ממשלתי כנטען. הטענה כי ההרשעה תביא לפיטוריה של הנאשמת נטענה בעלמא וללא ביסוס ובכל מקרה חשש לפיטורים אינו מצדיק שליחת נאשם לתסקיר או הימנעות מהרשעתו.

ז.          באשר לתנאי השני, תנאי זה אינו מתקיים בענייננו שכן מהות העבירה ושיקולי ההרתעה מחייבים את הרשעתה של הנאשמת שאם לא כן, לא תמומש תכלית החוק ומדיניות האכיפה הראויה. בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון עמדו על תכליתו של חוק העסקת עובדים זרים וחשיבותו להגנה על עובדים אלה, המהווים אוכלוסייה חלשה המועדת לפגיעה ולניצול.

4.          טיעוני הנאשמת בתמצית -

א.         הנאשמת הינה אישה צעירה, אם לארבעה ילדים, נעדרת כל עבר או רישום פלילי. העבירה נעברה בתום לב, שלא מתוך מניע כלכלי, לפני למעלה מעשור ומאז התנהלותה היא ללא רבב. בעלה של הנאשמת פוטר מעבודתו לפני מספר חודשים והדבר הביא את משפחתה של הנאשמת למצב כלכלי לא פשוט. הותרת הרשעת הנאשמת על כנה עלולה להביא לפיטוריה ועצם הסיכון די בו כדי להורות על שליחתה לשירות המבחן.

ב.         התנאים להימנעות מהרשעה כפי שנקבעו בהלכת כתב מתקיימים בעניינה של הנאשמת. לעניין התנאי הראשון, השארת ההרשעה על כנה תיצור פער בלתי סביר בין עוצמת הפגיעה שבהרשעה לבין התועלת שתצמח לחברה מקיומה של ההרשעה. ישנו סיכוי שהנאשמת תפוטר מעבודתה ברשות הדואר, שם היא עובדת כמספר שנים וזאת מאחר ומדי זמן מה נדרשים העובדים להציג תעודות יושר ובוודאי שהדבר יפה כאשר הם מבקשים להתקדם בתוך הארגון לתפקיד אחר. גם אם הדבר לא יביא בוודאות לפיטוריה של הנאשמת, הרי שמדובר בנאשמת צעירה שסביר שתבקש לשנות את מקום עבודתה בעתיד ואולי אף להשתלב במגזר הציבורי, דבר שלא תוכל לעשות אם תיוותר ההרשעה. לנאשמת אין הרשעות נוספות מאז המקרה מושא תיק זה ולא נפתחו נגדה תיקים פליליים נוספים. הנאשמת מקיימת אורח חיים נורמטיבי והרשעה עלולה לקטוע תהליך זה.

ג.          בשקילת האינטרס הציבורי, הציבור לא ירצה שהנאשמת, שהינה מפרנסת יחידה כעת, תאבד את מקור פרנסתה ותהווה נטל כלכלי על החברה. ביטול ההרשעה לא יביא לפגיעה בשיקולי הענישה האחרים. ביחס לשיקולי ההרתעה - מדובר באירועים שאירעו לפני 10 שנים וכתב האישום הוגש כחמש שנים לאחר האירועים ולכן, מלכתחילה, לא מושג אלמנט ההרתעה לאחר כל כך הרבה שנים. ההליך הפלילי השאיר בנאשמת משקעים ולכן אין פגיעה באלמנט ההרתעה.

ד.         אין בהרשעה עצמה גמול וראוי יותר כי הגמול ימצא ביטוי באמצעות תרומה לקהילה שתבצע הנאשמת אם תבוטל ההרשעה.

ה.         שירות המבחן מהווה מקור מקצועי נוסף אשר בוחן בראיה רחבה את מכלול הנתונים ומהווה זרוע של בית הדין. ישנה פסיקה שיצאה לפני בית הדין העוסקת במקרים חמורים יותר בהם הוחלט לשלוח נאשמים לשירות המבחן.

הכרעה -

5.         סעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 מסמיך את בית המשפט להורות על ביטול הרשעתו של נאשם, לפני מתן גזר הדין, וזאת בכפוף לקבלת תסקיר מבחן, וכך קובע הסעיף -

            "הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".